פגישות בשידוכים לחרדים

בעולם החרדי תהליך מציאת בן או בת הזוג והקמת הבית מתחלק למספר שלבים.

למעשה לפני השלב הראשון בשידוכים לחרדים יש לעשות "חשבון נפש" ולהגדיר , מה אני בכלל רוצה , איך אני רואה את המשפחה שלי, איפה ארצה לגור, איזה סוג בית להקים, כמה שעות להשקיע בלימוד תורה, באילו מסגרות ילמדו הילדים ועוד פרטים מהותיים נוספים.

השלב הראשון – נרשמים אצל שדכן או שדכנית שעוסקים בשידוכים לחרדים ,שבו מעברים לשדכן או לשדכנית את הפרטים האישיים ונתוני החיפוש שאנו מעוניינים.

השלב השני – לאחר שמקבלים הצעה לשידוך, עורכים בירור על המועמד\ת, סדר היום שלה, מידות, היכן למד\ה ולמה שואפים ועוד..

השלב השלישי – לאחר שהחלתנו שאכן הפרטים ה"טכניים" תואמים ברובם ולפחות בדברים המהותים את הצפיות שלנו, נפגשים לשלב השידוכים.

שלב השידוכים לחרדים הוא שלב חשוב מאוד וצריך לו כובד ראש.

משך זמן פגישת שידוכים יהיה בן שעה לשעתיים לפי הצורך והעניין, וראוי ונכון לקים את הפגישות בשידוכים בבית מכרים שיקצו לשם כך חדר פנוי ושקט עם כיבוד קל מאשר להיפגש בבית מלון או לשוטט ברחובות העיר.

ויש ליחס לפגישות השידוכים האלו חשיבות מרובה וכובד ראש, שהרי זו ממש עסקת חיים ולדורות , ויזהרו שלא להמשך אחר דמיונות אלא לראות את המציאות כמו שהיא.

לאחר ארבע או חמש פגישות שידוכים על המשודכים להחליט אם רצונם להינשא או להיפרד, ואם ברצונם להינשא יודיעו זאת להוריהם, ויבקר החתן בבית הורי הכלה, וכן הכלה תלך להכיר את הורי החתן, ואם דעת ההורים גם היא נוחה מהשידוך, יפגשו ההורים ויחליטו ביניהם על ענייני הממון וענייני עריכת החתונה, ודברים אלו צריכים להעשות בין המשפחות בלא לגרום אילוצים ולחצים כספיים שהם למעלה מיכולתו של מי מהצדדים

מי שמעכב את זיווגו או זיווג ילדיו בשל ממון הרי הוא טועה מדרך השכל, אלא כל שבן או בת הזוג המוצעים טובים האחד בעיני השני ובעלי יראת שמים יש לקיים את השידוך באמצעים הכספיים הקיימים.

חתן שמסרב לשאת לאישה את משודכתו עד שימלא אביו או אבי הכלה אי אלו תנאים בממון לא יצליח ואין זיווגו עולה יפה.

בשידוכים לחרדים חשוב לדעת: מומים שבסתר, חולאים גופניים ונפשיים, חובות כספיים, גיל, בעיות ביכולת הולדה, וכל דבר שהוא ידוע כחשוב ומקפידים עליו בני אדם בשידוכים

אסור בשום פנים ואופן להסתיר ולגנוב דעת הבריות, ובדבר שיש בו ספק יש להתייעץ עם מורה הוראות מובהק, והולך בתום ילך בטח

מאתר "מקודשת"

הסוד לעיכוב הזיווג

אליעזר עבד אברהם מספר על הגעתו לחרן במילים: "וָָאבֹא הַּיֹום אֶל הָעָיִן" (בראשית כד, מב).

 מבארת הגמרא )סנהדרין צה ע"א), שבאותו היום יצא מבית אברהם אבינו, ובאותו היום הגיע לחרן, לפי שקפצה לו הדרך.

 אך מדוע הוצרך הקב״ה לחולל נס זה?

 הלא הדרך לחרן אורכת ארבעה עשר ימים, ויכול היה אליעזר ללכת כדרך העולם ולהגיע לחרן מאוחר יותר?

 אלא לפי שהגיע זמן שידוכם של יצחק ורבקה, ואי אפשר שיתעכב זיווגו של אדם בהגיע הזמן, אפילו יום אחד!

 לימדה בכך התורה סוד גדול, שיש בו לעודד את כל מעוכבי הזיווג. בשעה שמגיע הזמן שבו ימצא האדם את זיווגו – ייעשה הדבר מיד. ואפילו אם יהיה צורך לשנות את הטבע ולחולל נס עבור קיום השידוך בזמנו, ישנה הקב״ה סדרי בראשית, ובלבד שלא לעכב.

אמנם בספר הזוהר הקדוש מבואר שלעיתים הדבר תלוי באדם עצמו, כאשר העיכוב נוצר מהעובדה שאינו בוחר לעלות במעשיו למקום גבוה יותר, ששם נמצא חציו השני, וכמו שהרחבנו בספר "המדריך המלא לנישואין מאושרים", בפרק המיועד לרווקים ולרווקות.

 משום חשיבותו של יסוד זה שבדרכי ההנהגה העליונה, נציג כאן את קיצור הדברים. בפרשת לך לך (דף צא ע"ב) אומר הזוהר (מתורגם):

 "בשעה שמוציא הקדוש ברוך הוא נשמות לעולם, כל אותן רוחות ונשמות כולן כלולות מזכר ונקבה שמחוברות יחדיו.

 ובשעה שנמסרות הנשמות בידי השליח הממונה על ההריון, נפרדים שני חלקי הנשמה, הזכר והנקבה. ואפשר שיקדים חלק זה לרדת לעולם לפני חלקו השני. וכשמגיע זמן זיווגם, הקדוש ברוך הוא היודע איזה זכר ונקבה שייכים במקורם זה לזה, מחבר אותם כבתחילה ונישאים ומכריז עליהם.

 וכאשר מתחברים, נעשים גוף אחד ונשמה אחת, ימין ושמאל כראוי (ומכאן חשיבות קדושת הנישואין בחופה וקידושין. לפי שהנישואין הינם חיבור מחדש בשורשי הנשמות, ורק אחר כך מותרים לחיות יחד).

 ואם תאמר הלא למדנו שאין מזווגים לאדם אלא לפי מעשיו והנהגותיו ולא לפי קביעה מראש? כך הוא בוודאי. שאם זוכה ומעשיו כשרים, זוכה לאותו חצי שלו להתחבר עמו כפי שהיה". עד כאן תקציר דברי הזוהר.

 בדברים אלה מגלה הזוהר שאם חצי אחד של הנשמה, הזכרי או הנקבי, בחר לעלות ולהתרומם מבחינה רוחנית: לומד תורה, מקיים מצוות ומתקן את מידותיו, בעוד החצי האחר בחר לרדת מטה ולהתקלקל מבחינה רוחנית, אין אפשרות לחבר אותם יחדיו.

 במצב זה פועלת כמובן, בתחילה, הנהגת "ארך אפים" )שעניינה: המתנה לזמן קצוב, כדי להעניק לאדם מרווח זמן לתקן את מחדליו, בטרם יפסיד או ייענש).

 והיה, אם הצד שירד מטה מתקן את עצמו ומתעלה, זוכים שני החצאים המקוריים לשוב זה לזה ומתאחדים.

אולם אם חולף הזמן הקצוב והחצי הירוד נשאר למטה, זוכה החצי הגבוה ברוחניותו בחצי גבוה אחר – על אף שאינו חציו המקורי )דבר שעדיף לו עשרת מונים מלקבל את חציו הירוד ולסבול כל ימי חייו)

אילו החצי הירוד ברוחניותו מקבל חצי אחר, רדוד וירוד כמותו. או אז נזקו כפול ונכנס לחיים רוויי סבל.

שהרי הוא נושא את מי שירוד מצד עצמו וגם אינו שייך לשורשו.

ומכאן שהמוצא עצמו מעוכב בזיווגו יבדוק את עצמו, אולי אינו חזק דיו ועליו להשתפר בלימוד תורה, או ביראת שמים, או בעבודת המידות, או בצניעות וקדושה וכל מגע אסור, וכל כיוצא בזה. שהרי יתכן שסיבת העיכוב היא הפער הרוחני הרב שבין שני חצאי הנשמה המקורית, והקב"ה מעכבו לטובתו עד שיעלה ויהיה ראוי לזיווגו האמיתי.

 ואם אכן זו הסיבה, הפתרון הוא: עליה רוחנית. וכשנעשים ראויים שני החצאים זה לזה, בזכות עלייתו של החצי הנמוך יותר למדרגתו של החצי הגבוה ממנו, מיד מסובב הקדוש ברוך הוא, אשר הוא עילת העילות, את כל צירופי "המקרים" שיפגישו ביניהם, וכבר עומדים שניהם מתחת החופה, בדרך לחיי אמת טובים ומאושרים. 

מאת הרב זמיר כהן שליט"א -עלון הידברות גליון 374